הרצל 159 תל אביב
טל': 4553*, 03-5136500
עמותה רשומה מס' 580000156
 
line
 
 
En | Ru
   
היסטוריה - אגודת צער בעלי חיים בישראל  
 עיזרו לנו לעזור להם
 
עדכונים אחרונים
 

שר החינוך נפתלי בנט מבקר באגו ...  
מועדון צב"ח חוגג שלוש שנים: שר החינוך נפתלי בנט הגיע לביקור     (חדשות

שר החינוך נפתלי בנט מבקר באגודה
 
 

חוק וסדר  
שיתוף פעולה מיוחד: צוערי קצונה ממשטרת ישראל עוברים השתלמות ב     (חדשות

חוק וסדר
 
 

לנצח נא-הב  
כדי להנציח את הקשר המיוחד שנוצר בין חיות מחמד לבעליהן, המעצב     (חדשות

לנצח נא-הב
 
 

מלכודת מוות  
גורת חתולים שנלכדה במלכודת דבק מתאוששת במרפאת האגודה. אנו קו     (חדשות

מלכודת מוות
 
 

השיקום של בלאקי  
סוף טוב: לאחר שנפגעה מרכב ונמצאה פצועה לצד כביש שש, הכלבה בל     (חדשות

השיקום של בלאקי
 

מדריך למאמצים כלב

 

הזדמנות שנייה לחיים טובים  
צפו בכתבה הסוקרת את ההיסטוריה של האגודה ופעילותה למען בעלי ה     (חדשות

הזדמנות שנייה לחיים טובים
 
 

ביקור המבקר  
מבקר המדינה וצוות משרדו ביקרו באגודה, ערכו סיור בבית המחסה,     (חדשות

ביקור המבקר
 
 

פסח באגודה: סדנאות הווטרינר ה ...  
פעילות מעשית לילדים, הכוללת מפגש עם בעלי חיים, היכרות עם תפק     (חדשות

פסח באגודה: סדנאות הווטרינר הצעיר
 
 

גם הם זקוקים למזון!  
קמפיין גיוס תרומות למען בעלי החיים החוסים באגודה. התרומה שלכ     (חדשות

גם הם זקוקים למזון!
 
 

הנס שלהם  
כל אחד הוא אור קטן: סיפוריהם של שמונה בעלי חיים אשר הכניסו ה     (חדשות

הנס שלהם
 

המרפאה הויטרינרית




line


 

היסטוריה
בית המחסה הישן ברחוב שלמה בתל אביב

היסטוריה



חייהם של בעלי החיים הנטושים היו קצרים וקשים, ברחוב או במעבדות ניסוי. מאז ייסודה הפעילה האגודה רכב חילוץ להצלתם של אותם בעלי חיים חסרי מזל. הרכב סרק את הרחובות, נענה לקריאות וחילץ בעלי חיים פצועים וחולים; לחתולים שנתקעו מפוחדים על עצים, עמודים או גגות; לכלבים שנפלו לבורות או בארות; לסוסים ולחמורים שנפגעו בתאונות ועוד. האגודה קיוותה לעזור גם לבעלי החיים הנטושים שנאספו על ידי הרשויות המקומיות ונמסרו למוסדות מחקר אוניברסיטאיים ולבתי חולים. אנשי האגודה ניסו להעביר לפחות חלק מבעלי חיים אלה אליהם, אך הצליחו באופן חלקי בלבד.

החל מיומה הראשון מחזיקה האגודה במדיניות ברורה לפיה אין לדחות אף בעל חיים הנתון במצוקה. יש לעשות כל מאמץ למצוא בית חם לכל בעל חיים, אך מחמת חולי, גיל או בעיות התנהגותיות, חלק מבעלי החיים אינם מתאימים לאימוץ והפתרון עבורם הוא המתת חסד. כמו כן מאז שנות ה-60 תומכת האגודה בעיקור ובסירוס של כל בעלי החיים שעבורם נמצא בית, במטרה לצמצם ככל האפשר את בעיית ההתרבות הבלתי מבוקרת של בעלי חיים בלתי רצויים.

אגודות שונות העוסקות ברווחת החי מסרבות לקבל המתת חסד כאמצעי לפתרון בעיית צפיפות היתר. גישה זו בעייתית כיוון שאין ארגון המחזיק באמצעים בלתי מוגבלים לטיפול בכמות גדולה כל כך של בעלי חיים חסרי בית (עפ"י הערכות מדובר על כ-100,000 כלבים נטושים בכל שנה ולמעלה מ-2 מיליון חתולים חסרי בית החיים ברחוב). ארגונים רבים מסרבים לקלוט בעלי חיים נזקקים ולא מותירים בפני אלה המבקשים למסור אותם כל ברירה, אלא לנטוש אותם ברחוב. למרבה הצער, כאשר לא מבצעים המתת חסד סבלם של בעלי החיים לא מצטמצם אלא מחריף ומונצח, שכן רבים מהם נותרים ברחובות רעבים וחולים, וברוב המקרים מתים בסבל ובייסורים או מהווים טרף קל לסוחרים חסרי מצפון.

נקודות ציון בהיסטוריה של האגודה




 
סיפורה של אגודת צער בעלי חיים בישראל מתחיל בשנת 1926. תיירת יהודיה מאנגליה שביקרה בפלסטינה ראתה חמורים הסובלים מפצעי אוכף וסוסים פצועים וצולעים רתומים לעגלות. רחמיה של התיירת נכמרו על בעלי החיים הסובלים, ובעקבות פנייתה לשלטונות הבריטיים נפתח בית המחסה הראשון של האגודה, ברחוב שלמה 30 בתל אביב. שטחו של המקלט היה פחות מדונם וניתן היה להכיל בו רק כ-80 בעלי חיים. לחמורים ולסוסים יוחדה אורווה רחבה, הכלבים והחתולים שהו בכלובים עם שטח מיוחד לשינה ומרחב לתנועה. במשך השנים התווספו למבנה המקורי ברחוב שלמה מבנים רבים, אולם הדרישה לשירותי האגודה עלתה על יכולת ההיענות.

באותם ימים, ימי המנדט הבריטי, הורכבה כמעט כל אוכלוסיית בעלי החיים שטופלה בבית המחסה מגמלים, סוסים וחמורים ששימשו כאמצעי תחבורה לאנשים, לסחורות ולחומרי גלם. בחוליים ובזקנתם חדלו בעלי חיים אלה לפרנס את בעליהם, ובתמורה הוזנחו באכזריות וננטשו. שני פקחים הועסקו באגודה, ותפקידם היה לאתר בהמות סובלות ולהביאן למכלאה לקבלת טיפול.<
br>
במהלך השנים השתנה הרכבם של בעלי החיים המטופלים במקום בהתאם לשינויים שהתרחשו באקלים החברתי והכלכלי בארץ: החל מ-1950 קטן השימוש בבהמות המשא, שהוחלפו ברכב ממונע. המנהג של אחזקת חיות מחמד ביתיות הלך והתרחב, אך המחויבות לטפל בהן במהלך כל שנות חייהן עדיין לא הושרשה בתרבות המקומית. רבים מהבעלים עייפו מאחריותם ונטשו את חיות הבית שלהם או את ולדותיהן, ואלה נידונו לתת-תזונה, רעב, מחלות ואף אכזריות מצד עוברי אורח.

בימיה הראשונים של המדינה נתפשו בקרב הציבור המקומי בעלי חיים כמו כלבים וחתולים כאיום פיזי ובריאותי (הדבקה בכלבת). אנשים רבים נמנעו ממגע איתם ואחרים התייחסו אליהם באכזריות שמקורה בפחד.

הפעילויות היומיומיות של המקלט התמקדו בשלושה תחומים: ניהול מרפאה וטרינרית במחירים שווים לכל נפש, ניהול פנסיון לחיות מחמד שהכיל מקום ל-20 בעלי חיים והטיפול בבעלי חיים נטושים ובלתי רצויים.



 
 
כל הזכויות שמורות © 2009